הגעתי לליווי ב“דרך האכילה” אצל איימי וגרישה כי הרגשתי מוצפת לגמרי. כל כך הרבה מידע, עצות סותרות ושיפוט עצמי עד שהייתי קפואה. האשמה על כך שאני לא “עושה עם זה כלום” רק הכבידה, ובינתיים בתי בת החמש המשיכה לעלות במשקל בלי שאדע איך לעזור לה. כבר בפגישה הראשונה הם פתחו מרחב בטוח, שבו ההצפה הרגשית שלי קיבלה שם ומקום. במקום ביקורת, קיבלתי הבנה וכלים פשוטים: איך לבנות צלחת צבעונית שמדברת אל ילדה קטנה, להפוך פעילות גופנית למשחק משפחתי, ובעיקר איך לדבר על אוכל בגובה העיניים בלי לחץ או בושה. למדתי מהם איך להציב גבולות רכים וברורים ולהחליף “כבר אכלת מספיק" ב"בואי נקשיב לגוף ונשמע מה הוא אומר". כמה חודשים אחרי, בתי כבר מזהה רעב ושובע, נפתחת בפני טעימת מאכלים חדשים, ואנחנו מבשלים יחד, רצים בגינה ומדברים על “מאכלים שנותנים כוח”. היום אני יודעת שהאשמה והקיפאון הוחלפו באחריות וביטחון: בזכות איימי וגרישה אני מובילה את כל המשפחה לעבר בריאות. זו מתנה יומיומית שאני מודה להם מכל הלב.

הגענו לליווי אצל איימי וגרישה כי בני בן - 12 סירב לשמוע כל הערה על האוכל שלו. כל ניסיון לשיחה נגמר בעוינות, ואני הרגשתי שאיבדתי שליטה. גם על התזונה שלו וגם על האווירה בבית. ידעתי שהמשקל שלו נורא מפריע לו אבל שהוא גם בהתנגדות מלאה להתערבות שלי. הצעתי לו לפגוש את איימי לשיחות. היא הצליחה להוריד את המתח והתחיל תהליך של שיתוף פעולה. משם נפתחה ה"נעילה" ואני קיבלתי את הכלים גם איך לדבר איתו ישירות ובכבוד, ושירגיש שהוא שותף מלא בתהליך. יחד בנינו תכנית אישית שכללה: כללי “אכילה קשובה” בלי מסכים, הפסקות קטנות לבדיקת רעב ושובע, והבנה מה מרגיש לגוף טוב. בחירה משותפת של מאכלים. הוא בחר איזה ירקות ופירות לנסות ואיך לשלב אותם בארוחות. זמן משפחתי במטבח. בישלנו יחד מתכון אחד בשבוע שבו הוא אחראי על תיבול והגשה. תוך כמה חודשים ההתנגדות שהייתה בהתחלה התחלפה בסקרנות: הוא התחיל לשאול מתי נתרגל שוב “אכילה קשובה”, מזכיר בעצמו לכבות את הטאבלט בארוחה, ואפילו מציע “נעשה תחרות מי מנחש את טעם התבלין”. השינוי הכי גדול: הארוחות חזרו להיות זמן נעים ומשותף במקום זירת ויכוחים. היום, הודות לליווי של איימי וגרישה, יש לנו שפה חדשה של כבוד ושיתוף פעולה סביב אוכל. בני מרגיש שהוא מוביל את הבחירות שלו ואני מקבלת בחזרה את השקט וביטחון ההורי. זאת מתנה שאקח איתי הרבה מעבר לשולחן האוכל... זה באמת מתנה לכל החיים.

אני שירי, בת 47 ממרכז הארץ. אמא לשני ילדים מקסימים בגיל ההתבגרות. הגעתי לליווי של איימי כשחיפשתי את דרכי הרגשית תזונתית מתוך הבנה שאחד לא יבוא בלי השני. חשוב לי לציין כי את איימי יצא לי לפגוש גם אישית וגם קבוצתית בתקופות חיי השונות. להגיע לאיימי בין אם אישית או קבוצתית זה תמיד כמו להגיע לבית. הביטחון, הרוגע, ההבנה והיכולת שלה לאפשר לי להביט בעצמי ועל עצמי בחמלה ומתוך הבנה נותנת כל פעם מחדש להרגיש בבית. לאיימי עולמות ידע רחבים והיא מביאה את המקצועיות שלה והידע הרב באופן שתרם לי בתחומי חיים שונים ולא רק בנושא הספציפי אליו הגעתי. אני מאוד ממליצה לפנות לאיימי בנושא קורס האכילה להורים שילדיהם עודף משקל ולקבל ממנה כלים פרקטיים, תזונתיים ורגשיים שיועילו לקשר המשפחתי בהקשר התזונתי ובכלל.